חוקרים מסין רצו לבדוק את האינטראקציה בין גנטיקה לסביבה בקשר להתפתחות פסוריאזיס. החוקרים ניתחו נתונים של 345,672 משתתפים לתקופת מעקב ממוצעת של 10.88 שנים.
בהתבסס על נתונים שהתקבלו מבריטניה, החוקרים סווגן את המשתתפים על פי ציון מדד אורח חיים בריא והסיכון הגנטי. אורח החיים, שכלל אינדקס מסת גוף, עישון, פעילות גופנית ודיאטה, סווג כאידיאלי, בינוני או גרוע. וגם הסיכון הגנטי סווג לנמוך, בינוני או גבוה. הסיכונים להתפתחות פסוריאזיס הקשורים לכל קטגוריית אורח חיים נבדקו בתוך כל קבוצת סיכון גנטית.
תוצאות המחקר שהתפרסמו בכתב העת המדעי Journal of the American Academy of Dermatology הדגימו כי אורח חיים בריא קשור לסיכון נמוך יותר לפתח פסוריאזיס ללא קשר לנטייה גנטית. בנוסף, על פי המחקר- גורם הסיכון החזק ביותר לפתח פסוריאזיס היה עישון, ואחריו מדד מסת הגוף.
החוקרים סיכמו "מדדי אורח חיים מנבאים את הסיכון לפסוריאזיס ללא תלות בסיכון הגנטי, וההשפעה היחסית של גורמי אורח חיים הייתה גדולה מהסיכון הגנטי." הם גם מדגישים את החשיבות של "התערבות משולבת למניעת פסוריאזיס למרות הסיכון הגנטי".
למידע נוסף: Healthy Lifestyle May Lower Psoriasis Risk, Despite Genetic Predisposition
תוכן זה הוא למטרת השכלה כללית ומיידעית בלבד. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
