רמת כולסטרול גבוהה בדם עלולה לגרום לטרשת עורקים, ולמחלות לב וכלי דם כגון אירוע לבבי ושבץ מוחי. מהם ערכי הכולסטרול המומלצים, כיצד ניתן להפחית את הסיכון לאירוע לבבי ומדוע "שיקום הלב" חשוב למניעת אירוע נוסף?
בכל שנה כ־25,000 בני אדם בישראל לוקים בהתקף לב, יותר מ־7,000 איש מתים ממחלות לב וכלי דם, ולצד סרטן, זוהי הסיבה השכיחה ביותר למוות בקרב נשים וגברים בישראל. השכיחות הגבוהה של אירועי הלב מחייבת העלאת מודעות לסכנות שלהם ומדגישה את חשיבות "שיקום הלב" לחזרה לשגרה ולהפחתת הסיכון לאירוע לבבי נוסף.
יתר כולסטרול ומחלות לב וכלי דם
"כשמדברים על הכולסטרול כחלק מפרופיל השומנים בדם, מתכוונים בעצם לכולסטרול בתוך חלקיקים כדוריים שנעים בזרם הדם", אומר פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה", רופא בכיר במרכז הרפואי שיבא ורופא משפחה בכללית.
"כולסטרול הוא חומר שומני החשוב לבניית קרום התא ולכן רוב התאים בגוף, מייצרים בעצמם מספיק כולסטרול לשימוש עצמי. כולסטרול משמש גם לייצור הורמונים סטרואידים וחומצות מרה. כולסטרול בדם, נע בתוך חלקיקים שמכילים שומנים וחלבונים (ליפופרוטאינים). ישנם שני סוגי חלקיקי כולסטרול: "הכולסטרול הטוב" (HDL-C) שמחזיר עודפי כולסטרול מרקמות הגוף לכבד ו"הכולסטרול הרע" (LDL-C) שמעביר כולסטרול למספר רקמות בגוף ומתפנה מהדם לכבד. רמה נמוכה בדם של "הכולסטרול הטוב" שכיחה בהשמנה, סוכרת ובקרב מעשנים, ומהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.
עלייה מתונה בסוג זה של כולסטרול, יכולה להיות מושגת באמצעות פעילות גופנית, ירידה במשקל והפסקת עישון. הפרעה בפינוי חלקיקי "הכולסטרול הרע" לכבד מעלה את רמתם בדם, ועם הזמן והעלייה בגיל עלולים להתפתח טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם", מסביר פרופ' קמרי.
"חלקיקי 'הכולסטרול הרע' בדם נוטים לשקוע ולהצטבר בתאי דלקת בדפנות העורקים, וכתוצאה מכך מובילים להיצרות בעורקים. טרשת והיצרות בעורקים הכליליים שמספקים דם לשריר הלב, בעורקי הצוואר שמוליכים דם למוח, ובעורקי הרגליים, עלולים לגרום למחלות לב וכלי דם, אירוע לבבי, שבץ מוחי, הפרעה בזרימת הדם וסיכון לקטיעת רגליים".
אדם שעבר אירוע לבבי נמצא בסיכון גבוה מאוד לאירוע נוסף בחמש שנים לאחר האירוע הראשון. מכאן החשיבות של זיהוי ואיזון מהיר ואינטנסיבי של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם וביניהם הפחתת "הכולסטרול הרע" בדם. אומנם קיימים גורמים גנטיים שלהם תפקיד משמעותי, אבל קיימים גם גורמים התנהגותיים שניתן לשנות ובכך להפחית את הסיכון. כך למשל מומלץ למטופלים אחרי אירוע לב להימנע מעישון ולהקפיד על תזונה בריאה, משקל תקין, שינה בריאה, הפחתת לחץ וגורמי מתח ופעילות גופנית סדירה.
"ישנם שני 'טיפוסים' עם יתר כולסטרול שעלול לגרום למחלות לב וכלי דם", מסביר פרופ' קמרי. "הראשון הוא יתר כולסטרול משפחתי עם הפרעה גנטית בפינוי 'הכולסטרול הרע' לכבד ועלייה שלו בדם כבר מגיל צעיר לערכים מעל 190 מ"ג לדציליטר. זוהי מחלה שכיחה (1:300 באוכלוסייה) וחשוב לאתרה מוקדם על ידי בדיקת דם פשוטה של פרופיל השומנים, בעיקר כשיש סיפור משפחתי של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר", מסביר פרופ' קמרי. "'הטיפוס השני' משתייך לאוכלוסייה הסובלת מהשמנה בטנית, סוכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני ויתר כולסטרול. מדובר בצבר של גורמי סיכון שיחד נקרא 'הסינדרום המטבולי' המגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ונהייה שכיח מאוד בגלל מגפת ההשמנה".
"שיקום הלב" ומניעת אירוע נוסף
התקופה של "שיקום הלב" מהווה חלון הזדמנויות להפחתה משמעותית של הסיכון לאירוע נוסף וגם הזדמנות לעודד ולחנך את המטופלים לאורח חיים בריא ולאיזון גורמי הסיכון. השיקום כולל פעילות גופנית המבוקרת על ידי קרדיולוג שיקומי עם אימונים שבועיים וגם ליווי וניטור מרחוק של הפעילות הגופנית. בנוסף, יש חשיבות לתמיכה ועידוד לשינוי התנהגותי להקניית הרגלי חיים בריאים להפחתת מתח, שינה בריאה ושינוי לתזונה בריאה ותפריט המותאם על ידי דיאטן/ית להפחתת משקל ושיפור פרופיל השומנים בדם.
היעד לאיזון הכולסטרול תלוי ברמת הסיכון
"התועלת בהפחתת הסיכון על ידי איזון ערכי הכולסטרול גדלה ככל שדרגת הסיכון של המטופל גבוהה יותר", מדגיש פרופ' קמרי. "מחקרים עם תרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים וגם תרופות אשר מעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי, הדגימו יעילות בהפחתת אירועים לבביים חוזרים. התרופות החדשות מקבוצת מעכבי PCSK9 הניתנות בזריקה תת עורית, מורידות את ערכי הכולסטרול הרע במעל 50%. מחקרים מהשנים האחרונות עם מעכבי PCSK9 כתוספת לסטטינים, הראו שבמטופלים בסיכון גבוה מאוד (לאחר אירוע לבבי, צנתור כלילי, ניתוח מעקפים או שבץ מוחי) מומלץ להגיע ליעד "כולסטרול רע" (LDL-C) מתחת ל־55, יעד שהיה בטוח ויעיל בהפחתת אירועים לבביים חוזרים. מכאן החשיבות בטיפול מוקדם ואינטנסיבי להגעה ליעד הכולסטרול בחולים בסיכון גבוה מאוד. הטיפול במעכבי PCSK9 מיועד לחולים שלא הצליחו להגיע ליעד למרות סטטינים ותרופות אשר מעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי או לכאלו עם יתר כולסטרול משפחתי", מסביר פרופ' קמרי.
"מעבר להפחתת הכולסטרול ליעד הרצוי, חשוב לאזן גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת ויתר לחץ דם ששכיחותם עלתה לאחרונה עקב מגפת ההשמנה", אומר פרופ' קמרי. "גם בתחום זה ישנן בשורות משמחות מעבר לאיזון הכולסטרול, שכן ישנן תרופות חדשות לטיפול בסוכרת ובהשמנה מסוג GLP1 ומעכבי SGLT2 שהראו אף הן יעילות בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם", מסכם פרופ' קמרי.
פרופ' יהודה קמרי הינו פרופסור לרפואה פנימית, ומומחה לטיפול בהשמנה ולמניעת מחלות לב וכלי דם.
