ספטמבר ואוקטובר הם חודשי המודעות המוקדשים לרוב סוגי הסרטן הנשי (אברי הרבייה הנשיים וסרטן השד). אחד ההיבטים השכיחים, אך הפחות מדוברים של המחלה והטיפולים, הן בעיות הקשורות למיניות. עם זאת, רוב הנשים אינן נשאלות על תסמינים מעיקים אלה על ידי האונקולוגים והצוות המטפל בהן.
הפרעה בדימוי גוף ובתפקוד המיני מהווה בעיה נפוצה בעת ולאחר טיפולים בסרטן. יותר ממחצית החולות עם סרטן השד, סרטן גינקולוגי וסרטן המעי הגס מדווחות על תסמינים אלו. ידוע כי התפקוד המיני מושפע מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים – תחומים העלולים להיות מושפעים ממחלת הסרטן והטיפולים.
כימותרפיה, ניתוח להסרת שחלות והקרנות באגן, כולם עלולים לגרום למנופאוזה מוקדמת. כתוצאה מכך, נשים בכל גיל יכולות לחוות תסמינים רבים ושונים של גיל המעבר. נשים עם סרטן שד, העוברות כריתת שד, עלולות לאבד תחושה בפטמה ובשד. ניתוחים גניקולוגיים עלולים לגרום לאובדן תחושה בדגדגן או הצטלקות ברקמת הפות או הנרתיק. קרינה לאגן עלולה לגרום לרוב להיצרות וקיצור של הנרתיק.
אונקולוגים רבים משערים כי אם נושא המיניות והחששות מפגיעה במיניות חשובים למטופלות, הן יעלו את הנושא. אבל, לרוב המטופלות לא יעלו את הנושא מיוזמתן ולא יבקשו עזרה.
אונקולוגים יכולים לטפל בחששות אלה במספר דרכים, בין היתר על ידי המלצה על שימוש בחומרי סיכה, אסטרוגן נרתיקי או המלצה לפנות למטפל מיני ו/או פיזיותרפיסטים המתמחים ברצפת אגן.
בנוסף, יש לעודד תקשורת טובה יותר ודיון פתוח בין האונקולוגים למטופלות, בכל הקשור להפרעות בתפקוד המיני ולחששות.
תוכן זה הינו למטרת השכלה כללית ומיידעית בלבד. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
