אנשים עם טרשת נפוצה עלולים להיות בסיכון גבוה לבידוד חברתי ובדידות בשל גורמים שונים, הכוללים בין היתר בעיות ניידות, אבטלה, או סטיגמה חברתית היכולים להגביל מעורבות חברתית.
מכיוון שמחקרים הוכיחו כי מעורבות חברתית נמוכה ורמה מופחתת של תמיכה חברתית משפיעים על הרווחה הפיזית והנפשית של האדם, חוקרים בארה"ב בדקו כיצד תסמיני טרשת נפוצה משפיעים על הבריאות החברתית, והאם גורמים חברתיים יכולים להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית.
183 אנשים עם טרשת נפוצה ענו על שאלון בנושאי בריאות כללית, תסמיני טרשת נפוצה, רווחה פסיכולוגית, אורח חיים, אישיות, תמיכה חברתית ושילוב חברתי. שנתיים וחצי לאחר מכן, 108 חזרו למעקב ושוב ענו על השאלון.
תוצאות המחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Health & Social Care in the Community הדגימו כי תסמיני טרשת נפוצה, במיוחד כאב ועייפות, השפיעו באופן משמעותי על המעורבות החברתית בקרב המשתתפים, ורווחה חברתית השפיעה על היבטים נוספים של בריאות: אנשים שהיו פחות מעורבים חברתית תפסו את בריאותם הכללית, הגופנית והנפשית ירודה יותר מאשר אלה עם מעורבות ותמיכה חברתית גדולים יותר.
החוקרים ציינו כי המחקר הנוכחי מראה כי שילוב ותמיכה חברתית הם גורמים חיוניים לשמירה על הבריאות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה וכי המעורבות החברתית הייתה המנבא הגדול ביותר לבריאות כללית (בריאות גופנית ונפשית טובה יותר) בקרב המשתתפים במחקר שהגיעו למעקב.
החוקרים סיימו וציינו כי יש צורך במחקרים נוספים שמטרתם שיפור המעורבות החברתית והפחתת הבידוד החברתי כדי לקדם ולשמור על בריאות ורווחה כללית בקרב המתמודדים עם טרשת נפוצה.
לקריאה נוספת:
תוכן זה ניתן למטרת השכלה כללית ומיידעית בלבד. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
