"אני הפוגתית", "אני פרוגרסיבי" – האם יצא לכם להציג עצמכם בצורה כזו בתור לרופא? בכנס? או אולי בפני רופא או מטפל חדש? האם עצרתם לרגע וחשבתם על צורת ההצגה הזו? התיוג העצמי ? אתם כבר לא מורה בבי'ס, מהנדס/ת, או מנכ'ל של חברה מצליחה.
אתם לא בנקאי בכיר או שף במסעדה, אלא 'חולה טרשת'.
זכרו שאתם עדיין הורים, אחים, ילדים, סטודנטים, ואנשי קריירה. התיוג הזה, בעקיפין עלול להשפיע גם על איך אתם חווים את עצמכם וזה כשלעצמו, ממש לא בריא. ולכן בפעם הבאה שאתם נפגשים עם רופא חדש, דיאטנית, פיזיותרפיסט או אדם אחר החי עם טרשת, עצרו לרגע לפני ההצגה העצמית ותחשבו איך אתם רוצים להציג את עצמכם.
זכרו מי אתם ב-א-מ-ת! אם אתם מרגישים כי האבחון בטרשת נפוצה מגדיר אתכם והתיוג הזה מפריע ומשפיע על איכות החיים, אולי כדאי שתשקלו לפנות למטפלים מוסמכים שיכולים לעזור לכם לעבד את הרגשות הללו בדרכים טיפוליות שונות. אספנו עבורכם 2 טיפים מועילים שאולי יעזרו לכם להרגיש יותר, כמו עצמכם:
ערכו רשימה של דברים שמעניינים אתכם.
עבודה חדשה, תחביבים, תוכניות טלויזיה שמעניינות אתכם, סרטים שאתם רוצים לראות ונסו להגשימם. הוסיפו מפעם לפעם נושאים לרשימה ורעננו אותה. אל תתנו לרשימה לדכא אתכם. גם אם תכתבו שם דברים שכרגע אינכם יכולים לעשות, זה בסדר להיות עצובים, אבל רק לזמן קצר. צאו החוצה לאויר הצח, הסתכלו סביבכם ונסו להינות ממה שאתם רואים.
להעריך את מה שיש
שימו דגש על הכאן ועכשיו. לא על מי שהייתם לפני האבחון במחלה, אלא על מי שאתם היום! זכרו שלמדתם לשחות נגד הזרם, למדתם להמשיך הלאה ולא להרים ידיים. עברתם התקפים וכאבים, אבל המשכתם להינות מהחיים, מהחברים ומהמשפחה שעוטפת אתכם. יש לכם היום לב גדול ורחב הרבה יותר, אתם יותר סלחניים ונעימים. אתם לא רק 'מתמודד עם טרשת'. אתם אנשים מקסימים, המתמודדים עם אתגר מורכב וקשה. אתם גיבורים אמיתיים.
תוכן זה הוא למטרת השכלה כללית ומיידעית בלבד. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
