נכתב על ידי ד"ר חגית מץ.
על מנת לבחון את הידע והיחס של מתמודדים עם פסוריאזיס כלפי קעקועים, צוות חוקרים מפולין ערך מחקר בהשתתפות 150 מטופלים עם פסוריאזיס שהשיבו על שאלונים מקוונים.
החוקרים ציינו כי רוב המשתתפים קיבלו את אבחנת הפסוריאזיס שלהם לפני שעשו קעקוע (114-76%), בעוד ש-36 (24%) אובחנו לאחר מכן.
רק 8% מהמטופלים עברו ייעוץ דרמטולוגי לפני שעשו קעקועים, ורק 18% מהנשאלים דיווחו שהמקעקע המליץ להם על ייעוץ דרמטולוגי.
תוצאות המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המקצועי-Clinical Cosmetic and Investigational Dermatology מדגימות כי ל-8.7% מהנשאלים, היו סיבוכים עוריים הקשורים לקעקוע, כאשר תופעת קובנר היא השכיחה ביותר. (תופעת קובנר הינה הופעת תפרחת במקרה הזה פסוריאזיס במקום של טראומה לעור במקרה זה קעקוע)
במקרה אחד תופעת קובנר היה הביטוי הראשון לפסוריאזיס , שני משתתפים (1.3%) דיווחו על התלקחות כללית של תסמיני פסוריאזיס, והיו 2 מקרים (1.3%) של פריחה באזור הקעקוע. מקרה אחד (0.7%) חווה מצב דלקתי ממושך באזור הקעקוע. מתוך 13 שחוו סיבוכים, 7 טופלו באופן פעיל ורק משתתף אחד מתוך ה-13 קיים ייעוץ דרמטולוגי לפני הקעקוע.
ישנן התוויות נגד שכדאי להכיר כאשר שוקלים קעקוע:
- רטינואידים (כתרופה) תורמים להידקות העור וליובש משמעותי של העור מה שיכול לפגוע בריפוי הפצעים ולפיכך להגביר את הסיכון לזיהום.
- פוטותרפיה יכולה לגרום לדיו לדהות ולעורר תגובות רגישות לאור.
- טיפולים מדכאי חיסון עלולים להגביר את הסיכון לזיהום באופן מקומי ומערכתי, במיוחד כשהקעקוע נעשה במקום לא היגייני.
החוקרים המליצו על ייעוץ דרמטולוגי לחולים עם פסוריאזיס השוקלים לעשות קעקוע, כדי לקבוע את הזמן הטוב ביותר לבצע את ההליך ולהעריך את המיקום הבטוח ביותר לקעקוע. יתכן והמטפלים ימליצו על אנטיביוטיקה מונעת כדי למנוע זיהום וכן ידגישו את הצורך בבחירת מכוני קעקועים בטוחים ומקצועיים יותר.
לפרטים נוספים: Patients With Psoriasis Must Know the Risks of Tattooing
ד"ר חגית מץ היא מומחית ברפואת עור ומנהלת שרות הפסוריאזיס והפוטותרפיה במרכז הרפואי ת"א.
תוכן זה ניתן למטרת השכלה כללית ומיידעית בלבד. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
