נכתב על ידי ד"ר חגית מץ.
הסיכון לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית הינו כ30% בקרב הסובלים מפסוריאזיס עורי.
לרוב התפרצות מחלת המפרקים מופיעה לאחר התפרצות מחלת העור אם כי לעיתים יכלה להופיע בו זמנית או להקדים את ההתפרצות העורית. ארטריתיס פסוריאטית לרוב מופיעה בפסוריאזיס עורית קשה וכן לעיתים יותר קרובות כשהתפרצות הפסוריאזיס העורית הייתה בגיל צעיר.
התפתחות פסוריאזיס מפרקים הינה תלוית שילוב גורמים גנטיים וסביבתיים.
קיימים גורמי סיכון המגבירים סיכוי לפתח מחלת מפרקים פסוריאטית, בין היתר ניתן למנות עישון והשמנה. מכאן שניתן להניח שבמידה מסוימת ניתן להפחית את הסיכון ע"י הפסקת עישון וירידה במשקל.
למעורבות המפרקית ביטויים שונים כאשר הצורה העיקרית הינה מעורבות סימטרית של המפרקים הקטנים בכפות הידיים והרגלים. נפיחות, חום ואודם מקומי מאפיינים את הדלקת וכן קושי הנעה של המפרקים בבוקר.
חשוב להיות מודעים לאפשרות של דלקת מפרקים פסוריאטית ולביטויים השונים שכן לא מדובר רק באי נוחות או סף כאב אלא במגבלה משמעותית בתנועתיות עד כדי סכנה של פגיעה משמעותית באיכות החיים.
לקריאה נוספת: Psoriasis and Psoriatic Arthritis Risk: What to Know
נכתב על ידי ד"ר חגית מץ, מומחית ברפואת עור ומנהלת שרות הפסוריאזיס והפוטותרפיה במרכז הרפואי ת"א.
תוכן זה מסופק לידיעה כללית וחינוכית ולא מספק יעוץ רפואי או מקצועי בשום צורה. הוא אינו משקף בהכרח את עמדתה של בילונג או השקפותיה. בילונג אינה ממליצה על מוצרים, שירותים או טיפולים.
